חשיבה חיובית - על עיוותי חשיבה והשפעתם

החיים מזמנים לנו התמודדויות רבות. לפני שאנו חווים אירוע כלשהו, הוא עובר תהליך של קליטה ועיבוד על-ידי המוח. רק אחרי שהבנו את המתרחש, נוכל להרגיש אותו. מכאן שרגשות אינם תוצאה ישירה של המאורעות עצמם, אלא חלק ממנגנון הפרשנות שלנו אותם. כלומר, הם תלויים בצורה בה אנו תופשים מאורעות אלה.  

עיוותי חשיבה הם הטיות קוגניטיביות. הפסיכיאטר אהרון בק, אפיין הטיות אלו במהלך עבודתו עם מטופלים אשר סבלו מדיכאון והצביע על כך שהטיות אלו גורמות לנו לפרש את המציאות בצורה שגויה. המחשבות המעוותות גורמות לחשיבה שלילית ופסימית וכן לרגשות לא רצויים כגון עצב, כעס או דיכאון. אנו משכנעים את עצמנו בדברים שנשמעים, לכאורה, הגיוניים, אבל למעשה רק גורמים לנו להרגיש רע יותר עם עצמנו, לרוב ללא כל הצדקה.

בואו נבחן עשרה עיוותי חשיבה נפוצים שרבים מאיתנו חוטאים בהם (מבוסס על הספר "בוחרים להרגיש טוב"/ דיוויד ברנס):

  •  הכל או לא כלום:

זהו דפוס של חשיבה קיצונית 'שחור או לבן', בו אין מקום לאפשרויות ביניים. ביצוע הנתפש בעינינו פחות ממושלם, הופך אותנו, בראש שלנו, לכישלון מוחלט.
"נכשלתי במבחן" הופך להיות – "אני כישלון".
עפ"י תפישה דיכוטומית זאת, אנשים הם 'טובים' או 'רעים'.

  •  הכללת יתר:

אנו מסיקים מסקנה כללית וגורפת המבוססת על מקרה יחיד או על סמך ראיה בודדת.
נער ביישן אוזר אומץ ומזמין נערה לצאת עימו לבילוי. הנערה מסרבת והבחור חושב לעצמו: "אף נערה לעולם לא תצא איתי, כל חיי אשאר לבד".

  • חשיבה מסננת:

בתוך סיטואציה מסוימת, אנו מתעלמים מהנתונים החיוביים ונתפסים לפרטים השליליים (גם אם זה רק פרט אחד קטן) ועל פיהם אנו נוטים לפרש את המצב כולו כשלילי.
סטודנט קיבל משוב חיובי על עבודה שהגיש, אך כהערת שוליים, המרצה ביקש ממנו שלהבא יקפיד יותר על לוח הזמנים. הסטודנט מחליט כי המרצה חושב שהוא מתרשל.

  • ביטול ערכו של החיובי:

הנטייה להפוך חוויות ניטרליות או אפילו חיוביות, לחוויות שליליות.
בהתאם לדפוס זה - כשמזדמנת לנו חוויה חיובית אנו משכנעים את עצמנו שהיא חסרת ערך, ההצלחה הקשורה בה היא מקרית ולנו אין יד בדבר.
כך, אדם שהצליח במבחן אומר לעצמו שהמבחן היה קל מדי, הוא במקרה השיב נכון על השאלות וזה בכלל לא נחשב.

  •  קפיצה למסקנות:

לעיתים, אנו נחפזים להסיק מסקנות שכלל אינן מתבססות על עובדות. לפעמים, כשאנחנו ממש מתאמצים לאמץ דפוס חשיבה שלילי,  אנחנו אפילו מגלים שיש לנו כוחות-על:

'קריאת מחשבות' – הנטייה לשפוט אנשים אחרים מתוך הנחה שאנו יודעים כיצד הם מרגישים ומה מניע אותם מבלי שטרחנו לבדוק את העובדות.
ידיד שהשארנו לו הודעה לא חזר אלינו. אנו מסיקים שכבר אינו מחבב אותנו. חשיבה כזו הופכת לנבואה המגשימה את עצמה מכיוון שהיא מתניעה שרשרת של פעולות גומלין שליליות ביחסנו עם הסביבה.

'ניבוי העתיד'– אנו צופים שדברים יתפתחו בצורה שלילית, ומאמצים ניבוי זה כעובדה למרות שאין לכך כל בסיס.

  • העצמה ומזעור:

הנטייה להגזים ולהעצים ללא פרופורציה, ולהעניק משקל יתר לטעויות, חסרונות או פחדים.
"טעיתי? - שמי הטוב הרוס לעד", "כואב לי הראש? -  בטוח יש לי  סרטן". בהמשך לקו חשיבה זה, את החוויות הנחמדות והחיוביות, כמו גם תכונות טובות שלנו – אנו מכווצים וממזערים עד שהן נעלמות או הופכות לחסרות חשיבות.

  •  חשיבה רגשית:

רגשותינו השליליים הופכים להיות בעינינו הוכחה למציאות: "אם אני מרגיש חסר ערך, סימן שכזה אני באמת".

  •  'צריך' ו'חייב':

עיוות חשיבה זה, גורם לנו לפעול בהתאם לרשימת כללים נוקשים שעל פיהם אנו או אחרים צריכים לנהוג. אנשים שמפרים את הכללים מכעיסים אותנו ואנו מרגישים אשמים כשאנו חורגים מהכללים.
"אני צריך להיות תמיד יעיל", "אשתי חייבת לשמוע בקולי", "אף פעם אסור לי לטעות".

  • הצמדת תוויות:

קרובת המשפחה הקיצונית של הכללת יתר. כישלונות נתפשים בעינינו כמשקפי מהותנו האמיתית. גם אנשים אחרים "זוכים" להדבקת תוויות על ידנו ומשום כך אנו מגיבים אליהם בעוינות. "אני מפסידן", "הוא עצלן".

  • ייחוס עצמי:

אנו מסיקים בטעות כי אירוע שלילי נגרם באשמתנו או משקף חוסר יכולת שלנו.
המורה מספרת כי הילד אינו מתפקד כראוי בביה"ס, וההורה רואה את עצמו כהורה גרוע, לא מתפקד ולוקח על עצמו את כל הקשיים של ילדו. עיוות חשיבה זה אחראי לרגשות אשמה רבים.
 

השלב הראשון בהתמודדות עם עיוותי חשיבה הוא ללמוד לזהות אותם. בשלב הבא, אחרי שלמדנו להיות מודעים לדפוסים אלה, קל יותר להתעמת עם המחשבות המעוותות ולנסות להפריכן. ניסוי למתקדמים – להחליף הטיות אלה במחשבה חיובית ומציאותית יותר.
בהצלחה!

שלומית איזנמן   נייד: 050-6315827   פקס: 09-7400545   ת.ד. 99 הוד השרון, מיקוד 45100   צור קשר
לייבסיטי - בניית אתרים